הקשבה היא לא לחכות שיגמרו לדבר: מה אלתור מלמד על ניהול אמיתי
יש לנו תרגיל שאנחנו עושים כמעט בכל סדנת מנהלים, בלי יוצא מן הכלל, עם רופאים, עם מנהלי צוותי פיתוח, עם אנשי חינוך. אנחנו מבקשים משני אנשים לספר סיפור קצר אחד לשני, ואז לספר לקבוצה מה השני אמר. פשוט? לא פשוט בכלל.
תמיד, בלי יוצא מן הכלל, יש פערים. פרטים שאבדו, דגשים שהשתנו, רגש שהתפספס.
אחרי עשרים וחמש שנה על הבמה, אנחנו יכולים להגיד לכם בביטחון: רוב מה שאנחנו קוראים לו "הקשבה" בחיים המקצועיים שלנו הוא בעצם המתנה מנומסת לתור שלנו לדבר. ובעולם הארגוני של היום, פגישות זום צפופות, טלפון פתוח על השולחן, ראש שכבר בישיבה הבאה, ההקשבה האמיתית הפכה למשאב נדיר.
בתיאטרון פלייבק, הקשבה היא לא בחירה, היא תנאי הכרחי לקיום המפגש. שחקן שלא באמת שומע את הסיפור, לא יכול לגלם אותו. ולכן פיתחנו, לאורך שנים של עבודה על הבמה, כמה עקרונות שאנחנו מביאים גם לחדרי ישיבות:
1. הקשבה לגוף, לא רק למילים- לפני שהמספר מסיים משפט, כבר יש מידע בטון, בקצב, בשתיקה. מנהלים שמתאמנים על זה מדווחים שהם שמים לב לדברים בפגישות צוות שפעם פשוט חלפו על פניהם.
2. השהיית הפרשנות- האינסטינקט הראשון שלנו כשמישהו מדבר הוא לפרש, להשוות לניסיון שלנו, ולפעמים כבר להתחיל לגבש תשובה. בפלייבק אנחנו מתרגלים רגע נוסף של "פשוט לקבל", לפני שעוברים לפעולה.
3. שיקוף בלי תיקון- אחת המיומנויות שהכי קשה ללמד, וגם הכי משנה חיים, היא להחזיר למישהו את מה שהוא אמר, בלי להוסיף את הדעה שלכם. זו לא רק מיומנות במה, זו מיומנות ניהולית. עובד שמרגיש שהמנהל שלו הקשיב לעומק, החזיר לו את הדברים כמו שאמר אותם והתכוון אליהם, ולא כמו שהמנהל רצה לשמוע, סומך יותר, נפתח יותר, ומביא יותר.
בסדנאות שאנחנו מנחים לצוותי ניהול: בעיקר בארגוני בריאות ובחברות הייטק שעוברות שינויים, אנחנו לוקחים את התרגיל הזה ותרגילים נוספים וחווים אותם דרך משחק, אלתור והנאה, לא דרך הרצאה. כי הקשבה, כמו כל מיומנות, נלמדת בגוף ובפעולה, לא רק בהבנה שכלית.
רוצים לתרגל את זה עם הצוות שלכם? אנחנו בונים סדנאות הקשבה ותקשורת המבוססות על כלי תיאטרון הפלייבק, מותאמות לגודל הקבוצה ולתחום העיסוק. צרו איתנו קשר לשיחת התאמה.
תגובות